חדשות ואירועים

ישנה חשיבות גבוהה בזיהוי חולי קורונה המצויים בסיכון מוגבר להידרדרות למצב קשה. במחקר הנוכחי בדקנו האם בדיקת PCR שניה (שנערכה במהלך השבוע הראשון לאחר בדיקת SARS-CoV-2) חיובית יכולה לזהות חולים בסיכון מוגבר למחלה קשה.

במחקר ניתחנו נתונים מתיקים רפואיים של 15,822 מבוטחי מכבי שנמצאו חיוביים ל SARS-CoV-2 והראינו שתוצאת בדיקה שניה שלילית קשורה בסיכון נמוך יותר למחלה קשה בהשוואה לתוצאה חיובית. ממצא זה נמדד בקבוצות גיל שונות ובסביבה שונה (בקהילה ובבית חולים). חשוב לציין כי הקשר בין בדיקה שלילית לסיכון נמוך יותר למחלה קשה לא היה מוגבל למאומתים מחלימים אלא נצפה גם בחולים שעדיין הייתה להם עדות למחלה פעילה כפי שנקבע ע״י בדיקת PCR חיובית לאחר מכן.

המחקר מצביע על כך שבדיקות PCR נוספות ל SARS-CoV-2 עשויות לשמש ככלי משלים להערכת הסיכון להתדרדרות למחלה קשה ולשיפור בניהול הטיפול בחולים. יישום מתודולוגיה זו במסגרת קלינית עשוי להתריע בפני רופאים על חולים בסיכון להידרדרות למחלה קשה, לתמוך בהתערבויות מוקדמות לטיפול במחלה, להאריך/להגביל את הבידוד ולשפר את הניטור המטופלים בבית החולים או בבית.

מחקר זה נעשה בשיתוף פעולה עם חוקרים ממכון ויצמן ומכון מכבי למחקר וחדשנות. במחקר ניתחנו נתונים של מעל 200,000 אנשים (מתוכם 2471 נמצאו חיוביים ל SARS-CoV-2), ומיפינו תסמינים שדווחו לפני ואחרי הבדיקה. בנבדקים נצפו הבדלים גדולים בחומרת המחלה ובזמן ההחלמה עם מספר תסמינים שנמשכו שבועות. התסמינים הכי מיוחסים לבדיקה חיובית היו אובדן טעם ריח (שנכח כבר 3 שבועות לפני הבדיקה) ועייפות. המחקר כלל גם למעלה מ – 20,000 ילדים, מהם 862 נמצאו חיוביים ושהתאוששו בפרק זמן מהיר יותר בהשוואה למבוגרים.
המחקר נערך בהובלת ברק מזרחי, ניר קלקשטיין וד״ר קרני מרקוס, ופורסם בעיתון Nature Communications.

פוסטר שלנו הוצג בכנס הבינלאומי השנתי לפרמקו-אפידמיולוגיה וניהול סיכונים תרופתיים ISPE

במחקר זה ביצענו מעקב ואיפיון הסימפטומים המופיעים במחלת הקורונה  לאורך זמן. המחקר נערך בהובלת ברק מזרחי, ניר קלקשטיין וד״ר קרני מרקוס, ופורסם בעיתון Nature Communications. המחקר התבצע בשיתוף פעולה עם חוקרים ממכון וייצמן וממכון קאהן-סגול-מכבי למחקר וחדשנות.

במחקר משותף זה, עם מכון המחקר של מכבי למחקר וחדשנות, זיהינו גורמי סיכון לסיבוכי קורונה. במחקר זה ניתחנו נתונים של מבוטחי קופת החולים מכבי שנמצאו חיוביים ל SARS-CoV-2 (בקופה כ – 2.3 מיליון מבוטחים) וזיהינו את אלו שסבלו מסיבוכים חמורים. בניתוח המידע השווינו את שכיחות מחלות הרקע (מתיקים רפואיים אלקטרונים) בין חולי קורונה שחוו סיבוכים לבין אלה שלא. מהניתוח שלנו עולה כי מחלות לב וכלי דם, השמנת יתר ויתר לחץ דם הינם גורמי סיכון משמעותיים לסיבוכי קורונה, כפי שדווח בעבר. ממצא חדש ומעניין מצביע על כך שדיכאון, כמו גם הפרעות קוגניטיביות ונוירולוגיות, הינו גורם סיכון משמעותי; וכי עישון ומחלות רקע בדרכי הנשימה אינם מעלים משמעותית את הסיכון לסיבוכים.

 ד”ר ורד בר, מנהלת המרפאה לבריאות הנפש של האשה במרכז הרפואי שיבא הציגה בכנס השנתי של האיגוד הפסיכיאטרי הישראלי את העבודה המשותפת עם חוקרי המכון, שכותרתה “הערכת סיכון לדכאון לאחר לידה מתוך רשומות בריאות אלקטרוניות באמצעות למידת מכונה”

ד״ר גיא עמית, חוקר בכיר במכון KI, הציג את עבודתו בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת Cornell ומהמרכז הרפואי שיבא בנושא חיזוי דיכאון לאחר לידה בהרצאה בקונגרס הוירטואלי הראשון של ארגון הפסיכיאטריה האירופאי.

ד״ר חן ינובר, חוקר בכיר במכון KI, השתתף בכינוס הווירטואלי OHDSI COVID-19 Study-A-Thon. חן השתתף במחקר עולמי של קורונה שנערך על ידי קהילת ה OHDSI בו שיתפו פעולה למעלה מ- 330 אנשים מ-30 מדינות במטרה לתרום להתמודדות במגיפת ה הקורונה העולמית על ידי ניתוח נתוני בריאות.